Please write about a circular business or product in USA or abroad.
1. Why do you think it is circular?
2. Which principles are used?
3. What are the economic and environmental benefits?
4. Which one of the 5 business models does it belong to?
כתבו בבקשה על עסק או מוצר המיוצר על פי עקרונות הכלכלה המעגלית, בישראל או בחו"ל.
מדוע אתם חושבים שהוא מעגלי? מהם העקרונות המיושמים בו? מהם היתרונות הכלכליים והסביבתיים של העסק או המוצר שבחרתם?
WebAsha Technologies offers comprehensive Cyber Security Training in Pune, designed to equip individuals with the skills and knowledge to protect digital environments. Our training covers real-world scenarios, ethical hacking, network defense, and risk management, helping learners stay ahead in the rapidly evolving field of cybersecurity. Students gain practical insights into the latest security protocols and techniques with hands-on labs and expert instructors.
חברת exergy היינה חברה הפועלת באירופה הפועלת על בסיס עקרונות הכלכלה המעגלית .החברה מספקת פתרונות הנדסיים של כלכלה מעגלית בתחומי הבנייה וה"פסולת" האורגנית.
ארחיב לגבי המודל המעגלי שהיא פועלת לפיו בתחום הפסולת האורגנית:
1. שימוש בתוצרי לוואי ביולוגיים כגון שאריות של חומרי אורגני, "פסולת" חקלאית, מים אפורים ותוצרי מזון אורגנים אחרים.
2. יישום פתרונות הנדסיים לפי המודל הבא:
א. הערכת הפרויקט מבחינת עלויות וניהול סיכונים.
ב. הערכה מדעית של תכונות החומרים – ביצוע הערכה לגבי אופן ההתנהגות הכימי, פיזיקלי וטכני של התהליך הביולוגיים כדי למקסם רווחים.
ג. עיצוב התהליך לפי עקרונות הכלכלה המעגלית.
ד. תמיכה בבניית אסטרטגיה עסקית וברת קיימא מבחינה סביבתית לתהליך.
3. הפקת מוצרים מתוצרי הלוואי כגון: דלקים ביולוגים, דשנים אורגנים, פולימרים ביולוגים,מזון בע"ח תוספים, מוצרים ביוכימיים.
4. תוך כדי מתן ערך מוסף שהיינו: מקסום השימוש בחומרים, מוצר בעל ערך , חיסכון בעלויות , ביצועים יעילים יותר מבחינה אנרגטית וסביבתית ואחריות חברתית.
בין היתרונות הסביבתיים שהחברה מתהדרת בהם נמצאים : הגברת היעילות האנרגטית , הורדת פליטות הפחמן , הגדלת יעילות בטיפול כימי מקדים ועוד.
אחד מהפרויקטים שבהם השתתפו היינו פרויקט באירופה של שימוש מחדש בפסולת של בתי בד ע"י יצור דלקים (syngas) על בסיס תהליך פישר טרופסש ( Fischer-Tropsch ) .
החברה היינה חברה אירופאית עם סניף נוסף בכל אחת מן האמריקות.
למידע נוסף - https://exergy-global.com/services/engineering-and-circular-economy-strategies/biobased-processes/
המתססה:
מפעל בהרי ירושליים לייצור ריבות, ומשקאות מפחת חקלאי. המפעל הוקם ע"י תומר צור לאחר שעבד בחקלאות וראה כמה פירות וירקות נפסלים לשיווק מסיבות אסטתיות, למרות שהם ראויים למאכל. הוא החליט להקים את המתססה כדי לנסות להפחית את אובדן המזון בארץ.
אחד העקרונות בכלכלה מעגלית הוא מיצוי של פסולת עד כמה שאפשר, לפני שזורקים אותה. עיקרון נוסף הוא להשתמש בפסולת של מישהו אחר כדי לייצר את המוצר שלך במקום למצות חומר גלם חדש מהטבע.
המתססה מיישמת את העקרונות האלו ע"י כך שקונה את הפסולת של חקלאים (פירות טריים שהחקלאי לא יכול למכור בגלל פגמים אסתטיים) ומייצרת ממנה מוצרים חדשים. כך היא משאירה את הפירות במעגל הצריכה לעוד סבב, לפני שילכו לקומפוסט (במקרה הטוב) או סתם יזרקו לפח (במקרה הרע).
https://www.hamatsesa.com/
מקסים!
נשמע שהנישה הזו בעלת פוטנציאל אדיר -
-להפחתת פסולת (היא אינה מונעת לחלוטין, אלא מעכבת ומונעת ייצור של רהיטים מחומר חדש)
-לצמצום תהליכי גידול/כרייה/עיבוד חומרים חדשים
-לצמצום שינוע (יבוא, הטמנה)
-ליצירת תעסוקה
כך שמעבר לחלק הסביבתי, יש לה תרומה כלכלית וחברתית משמעותית.
***מהתמונה השניה אפשר לעשות חידון לילדים (גדולים) - מנו את הפריטים הממוחזרים שבתמונה:
בחרתי להציג את העסק של בן זוגי, שכרגע ברגיעה עקב לימודיו אך עובד ע"פ העקרונות של כלכלה מעגלית. לעסק קוראים "מיכ-עץ אומנות ממחזרת בעץ" והוא בעצם נגרייה שעובדת רק עם עץ ממוחזק. מיכאל בונה רהיטים ממשטחים/קורות בניין שהוא מוצא או לוקח ממפעלים פה באזור, לאחר שהם מסיימים להשתמש בהם. בעצם אחד מהעקרונות המרכזיים של כלכלה מעגלית הוא לקחת חומר שהוא פסולת עבור אדם/מפעל אחר ולהפוך אותו למוצר שימושי, וזה בדיוק מה שמיכאל עושה! מצרפת כאן תמונות של שני פריטים שהוא בנה אפילו מהשאריות של העבודה שלו. בנוסף, העסק הוא עסק מקומי, העץ הוא כאן מהאזור וכך גפ הלקוחות, דבר שחוסך קנייה של רהיטים בחנויות שמביאות את המוצרים מרחוק, אפילו מחו"ל.
GY STUDIO - סטודיו לעיצוב אופנה אקולוגית בניו יורק
גל יעקובוביץ', בעלת הסטודיו, מעצבת בגדים ואקססוריז מחומרים טבעיים בלבד. המטרה היא שבסיום חייו של המוצר הוא יוכל לעבור תהליך פירוק ביולוגי מלא בתנאי קומפוסטר ולהתכלות, כך המוצר מהווה Zero waste ולא משאיר את חותמו לעד בעולם במטמנה, זאת בהתאם לעקרונות הכלכלה המעגלית. השאיפה היא להשתמש אך ורק בחומרים אשר אין בהם נחיצות, כגון שאריות מתעשיית המזון ומן המטבח הביתי וחומרים שאפשר להפיק מעודפי ייצור. המטרה בGY STUDIO היא לא לייצר חומרים חדשים לחלוטין, כדי לצמצם בעלות ובזיהום עוד משלב הפקת חומרי הגלם. השימוש בקיים ויצירת אופנה אקולוגית עונה על עקרונות הכלכלה המעגלית. העבודה נעשית באופן מקומי יחד עם קהילות, לדוגמא אחת הקולקציות האחרונות נעשתה בשיתוף עם חוואים מקוניטקט, ארה"ב. החוואים סיפקו לגל חלב פג תוקף, ממנו ניתן לזקק את חלבון הקזאין, לשלב עם חומרים טבעיים אחרים ולהפוך אותו למשחה לציפוי בדים או להשתמש בו בפני עצמו כמו גומי חסין במים. גל ייצרה חליפות חסינות למים מקזאין, שיוכלו לשמש בתעשיית החלב, החוואים מקוניטיקט שנתנו את החלב, היו גם הדוגמנים והנסיינים של הקולקציה הסופית.
דוגמא נוספת היא שימוש במלח מינרלי, איתו מייצרת גל קריסטלי מלח. יש להטביע אובייקט – לדוגמא תיק מכותנה, בתוך תמיסה בריכוז גבוה ותוך שלוש שעות נוצר שטח פנים דמוי חרוזי מלח. התיק שנוצר נצבע בעזרת צבעים משאריות מזון כגון סלק, כרוב, פפריקה, כורכום וקפה. חומר נוסף שייצרה עשוי מפחם פעיל, אשר יכול להתכלות במים רותחים וממנו יוצרת גל תיקים דמויי עור. הרצון בGY STUDIO הוא להישאר עסק קטן שפועל באופן מקומי כדי שיהיה אפשר להשתמש בחומרים קיימים ולא לייצר במיוחד לשם תעשיית האופנה, כך ניתן לשמר את עקרונות הכלכלה המעגלית. בקנה מידה גדול עלול להיות בעייתי להשתמש רק בשאריות ועודפי ייצור. באתר האינטרנט של GY STUDIO ישנם מתכונים לרקיחת חומרים טבעיים שונים BIO, מוצעות סדנאות לימוד להכנת החומרים, וקריאה לשיתופי פעולה עם מעצבים נוספים. בדומה לפורום של חברת 'Sutok', אשר קורא ליצירת שותפויות ויצירת קהילות למען הסביבה, כך גם באתר של GY STUDIO המטרה היא לייצר שותפויות עם מעצבים פרטיים ועם תעשיית האופנה, כדי לעודד מעבר לאופנה מקומית ואקולוגית במקומות נוספים. מידע נוסף על החומרים איתם עובדים בסטודיו, תמונות וסרטונים מעוררי השראה - galyakobovitch.com
בחרתי בחברת New England Biochar החברה ממוקמת בארצות הברית ומתמחה בייצור Biochar שזה סוג של פחם המשמש לשיפור התכונות הפיזיות של הקרקע בעיקר פוריות. החברה הוקמה ע"י ביל וולס מדען וחוקר קרקע. מה שהופך את החברה למיוחדת בהקשר של כלכלה מעגלית היא העובדה שהפחם מיוצר על ידי קומפוסט וחומר אורגני מקומי ואף משתמשים באנרגיה הנפלטת בתהליך הייצור לצורכי חימום והפעלת המכשור בחממה שבה מגדלים את התוצר החקלאי בעזרת הbiochar שמשפר באופן משמעותי את פוריות הקרקע. החברה מושתת על מספר עקרונות:
ליצור את תוצר הפחם הטוב והאיכותי ביותר שאפשר
להשתמש בכל האנרגיה שאפשר הנפלטת בתהליך הייצור בתור דלק
לצמצם פליטת מזהמים למינימום ואם ניתן אף להימנע מזיהום לחלוטין
להפוך את העסק לרווחי ברמת החווה הפרטית או הקהילה
העקרונות הללו הופכים להיות אפשריים ע"י מערכת מורכבת שמפיקה אנרגיה מהגזים והחום הנפלט בתהליך הייצור בו הגזים הנפלטים נדחסים,מחוממים ומקוררים בשלל ריאקציות המגדילות באופן משמעותי את אחוז הניצולת של המערכת, שכן משתמשים בכל האנרגיה הזמינה בתור דלק, וע"י כך מקבלים תוצר איכותי, מצמצמים את פליטת המזהמים, ומשפרים את הפוריות של הקרקע בחווה עצמה ובקהילה הקרובה.
להתרשמות מהסבר מפורט יותר על המערכת:
https://www.youtube.com/watch?v=svNg5w7WY0k
תומר מידן
מחזור בגדים
בהרצאה למדנו כי ישנם ארבעה שלבים בדרכו של חומר למוצר- מיצוי, ייצוא צריכה והשלכה לזבל בסוף השימוש. עוד למדנו כי ניתן למצות את המוצר ולצמצם את השפעותיו השליליות על הסביבה על ידי כלכלה מעגלית. ניתן ליישם את השיטה הזו על ידיד "צמצום" קצוות השלבים, כלומר המיצוי וההשלכה ומנגד הגדלת טווח שלבי הייצוא והצריכה ובכך הגדלת המעגליות בין היצרן לצרכן\ היצרן ליצרן\ הצרכן לצרכן.
תעשיית הבגדים הינה המזהם השני בגודלו בעולם ואחראי על כ- 10 אחוז מפליטות הפחמן הדו חמצני לאטמוספירה כתוצאה משחרור הגז תוך כדי בליית הבגדים המצויים בהרי האשפה העצומים. כמו כן טונות של בגדים תופסים נפח עצום מבורות ההטמנה. רשתות בגדים גדולות כמו "אמריקן איגל" החלו להשיק קולקציות בגדים ממוחזרים- בגדים שנלבשו בעבר ונשלחו למחזור, בגדים מקולקציות קודמות שלא שווקו ועוד.
שימוש במחזור הבגדים יכול לסייע רבות בצמצום פליטות הפחמן הדו חמצני לאטמוספירה, צמצום מאסיבי במקומות המוגבלים של בורות ההטמנה וכל זאת על ידי הגדלת המעגליות בין הצרכן ליצרן שתואר בתחילת הפוסט.
מבחינה כלכלית גם הצרכן מרוויח, שכן הבגדים הממוחזרים יימכרו במחירים מוזלים ובנוסף היצרן מרוויח שכן בגדים שבעבר לא הצליח למכור או בגדים שכבר נמכרו ועברו מחזור יוכלו להימכר בשנית.
יאיר זך
מעניין. עדכן אותנו בהתפתחויות בכפר בלום, לכשתהיינה.
Sludge = בוצה
בוצות שמקורן במפעלים לטיהור שפכים אורגניים ניתנות לניצול כדשן, בעוד המים יכולים לשמש להשקיה או השבה. בוצות אנאורגניות המכילות מתכות, או חומרים כימיים אחרים, צריכות לעבור טיפולים אחרים, שדורשים לעיתים השקעת אנרגיה רבה או שימוש בחומרים נוספים ובטכנולוגיות יקרות. בחלקן ניתן להפריד ולהשיב חומרים מסוימים לתהליך. לרוב מדובר במשוואות עלות/תועלת ובדרישות הרגולטוריות במדינה שהן מיוצרות בה.
כלכלה מעגלית היא עקרון בו התעשייה עוברת למצב של סמביוזה במקום תחרות, עקרון בו חוקרים כיצד לנצל את הפסולת התעשייתית כתחלופה לדרך המקובלת כיום – כיצד להפטר מהפסולת. בחרתי לכתוב על חברת aquazone, חברה פינית שמתעסקת בטיפול בשפכים, טיפול בפסולת ופתרונות יוזמתים ויצירתיים בטיפולי מים. לחברת אקוואהזון יש שיטת טיפול בפסולת sludge, הם מציעים תהליך יעיל וחדשני שבעזרתו תוך שעתיים הופכים את הסלאדג' לחומר דישון. לצערי אל תוך המחקר גיליתי שאקוואזון נקנתה על ידי חברה פינית גדולה יותר וכרגע המידע על התהליך מופיע בשפה הפינית. תהליך נוסף, יותר מקומי ודומה במידה, קורה ברפת כפר בלום בשיתוף עם מכון המחקר מיגל. התהליך נמצא כרגע בשלבי מחקר, בודקים את היכולת לטפל בשפכי רפת אגרסיביים שאין להם טיפול מוסדר ובמקום לנצל אותם במלואם הם נזרקים. מנסים למצוא דרך למצות את החומרים הנוטריינטים ליצירת חומר דישון ואת השאר לשימוש למים להשקייה. בכך בעצם להפוך תעשיה מזהמת ללא מזהמת ואף למועילה בעזרת עקרונות כלכלה מעגלית.
ג'נרגז אנרגיה מתחדשת בע''מ
חברת ג'נרגז אשר יושבת בפרדס חנה מציעה ללקוחותיה שירותים של הפיכת פסולת ממפעלים, תעשיה, מזבלות, רפתות , מכוני טיהור שפכים ועוד לאנרגיה חשמלית.
חברה זו מאתרת את הלקוחות אשר מעצם פעילותם הם פולטים כתוצר לוואי גז מתאן אשר מצד אחד מזיק לסביבה, ומצד שני יכולים להשתמש בגז מתאן זה לייצור אנרגיה מתחדשת. חברת ג'נרגז מתכננת מערכת אשר תאסוף את גזי המתאן ותוביל את הגז לגנרטור אשר ישרוף את גז זה, ובעזרת החום של שריפת המתאן יוכלו המפעלים והתעשיות לייצר חשמל מהפסולת שלהם, מצד אחד הם מצמצמים פליטות לאטמוספירה ובכך יכולים להוזיל עלויות של 'מס פליטה' ומצד שני תעשיות אלה יוכלו לצמצם את צריכת החשמל שלהן ולהוזיל את עלויות החשמל , חברות מסוימות אף יכולות לייצר יותר חשמל ממה שהן צורכות בכך אפילו להרוויח כסף על כך שהן לא זרקו את הפסולת שלהן ל'פח' (לאטמוספירה).
שחר ירמיהו
תודה רבה!
מדהים
יש להם נציגות בארץ???
(אני חייבת להחליף טלפון ומחפשת פתרון כזה)
בחרתי במודל עסקי שמיועד למוצרי אלקטרוניקה ומיושם על פלאפון כרגע. החברה שהתחילה את המהלך והמודל היא “fairphone”. המודל של חברה זאת מתמקד בסביבה ובצרכנים, הם דוגלים בייצור של מוצרים עמידים שיחזיקו תקופה ארוכה, במיוחד בתחום הפלאפון זה דבר חשוב כי אנו רואים תחלופה גבוהה. בנוסף הם מייצרים את הפלאפונים בצורה שכל חלק יכול להתפרק ושום דבר לא מודבק, דבר זה מאפשר להחליף, לתקן ואף לשדרג את הפלאפון בקלות רבה ובצמצום החלקים הנדרשים להחלפה. דבר נוסף הם דוגלים בו הוא צמצום הפסולת, אחת הדרכים הם באמת הפיכת הפלאפונים לחייך מדף יותר ארוכים ובנוסף הדרך שבה הם מייצרים ומרכיבים את המכשירים אשר ניתנים לפירוק והפרדה של כל מרכיב ובכך ניתן לקחת כל מרכיב למחזור הייעודי שלו. במכשירים נייד אחרים שכל החלקים מודבקים ולא ניתן להפרידם אי אפשר באמת למחזר כי לא ניתן להפריד את הפלסטיק מהחלקים האלקטרונים וכו', במודל של חברה זאת כל זה נפתר. אני ממליץ בחום ותומך של המודל העסקי והרעיון הכללי שחברה זו מנסה ליישם והייתי רוצה לראות את זה בעוד תחומים בעולם האלקטרוניקה ובכלל.
שימו לב שיש להרשם לפורום בכדי להגיב
Please note: in order to comment you have to sign in
instructions:
https://www.sutok.co.il/forum/qyymvt-bhyshg-yd/yk-nrshmym