המילה פסולת, מגיעה מן השורש פ.ס.ל -
"פסל" - פיסול... האם ניתן לייצר פסלים מפסולת? בוודאי! עיסת נייר, מתכות, צמיגים, בקבוקים וכמובן שילוב בין חומרים.
"פסול" = שאינו ראוי לשימוש. האם כל פסולת היא פסולה?! מסתבר שלא… ולא רק מסתבר, בניהול נכון וחשיבה רב מערכתית, ישנן פסולות שניתן להופכן ממטרד ל... משאב.
אחת מהן, היא הפסולת ה"אורגנית".
זו הכוללת את כל השאריות מהמטבח הביתי. כן, כל מה שהילדים השאירו בצלחת או החזירו מביה"ס, מזון שנשכח במקרר (על שלל עובשיו ופטריתיו), נשפך על הרצפה, קליפות, גלעינים.... ובהערכה לא גסה בכלל - 60% מנפח האשפה הביתית במשפחה ממוצעת (ואחרי שקילה ורישום במשך שבועיים, מסתבר שגם אנחנו... בסטטיסטיקה…)
אז, למי שעוד לא מגדל... תרנגולות, נמליץ על גידול של... קומפוסט, או דשונת, בעברית.
פשוט מאד! כל מי שברשותו פיסת אדמה - בבית פרטי או משותף, יכול לתחזק קומפוסטר בצורה פשוטה ושאינה יוצרת מטרד לסביבה.
את הקומפוסט ניתן לייצר בדלי/פח צבע גדול (18 ל') ושטוף (משאריות צבע רעילות), בעציץ גדול עם מכסה, בפח "שחור", חבית, או כל מיכל גדול וקשיח אחר, שניתן לכסותו, לחורר אותו בצדדים ולחתוך את התחתית שלו על מנת ליצור מגע עם האדמה (לצורך ניקוז נוזלים ועזרה מיקרוביאלית ורב תאית מהחבר'ה שחיים שם באדמה). מומלץ להציב את הקומפוסטר בפינה מוצלת ולשתף את השכנים ברעיון ובחוויה. בחצרות גדולות יותר, ניתן להקים קומפוסטר פתוח, ממשטחי עץ משומשים. על מנת לשמור מפני ריח ובעלי חיים לא רצויים - תיקנים, זבובונים ואחרים, יש למלא את הקומפוסטר בשיטת השכבות:
יבש - רטוב - יבש - רטוב - יבש - רטוב - יבש - רטוב - יבש - רטוב - יבש - רטוב - יבש - רטוב...
ה"רטוב" הוא כל הפסולת האורגנית שלנו - שאריות מזון מכל סוג, כמעט* - כולל קליפות, מפיות נייר (ועדיף תמיד להשתמש בלבנות בלבד).
ה"יבש" הוא ניירות עיתון (לא מגזינים), נייר, קרטוני ביצים, עלים יבשים, קליפות עצים, רסק גזם, דשא קצוץ וכיו"ב.
הכינו לכם ליד הקומפוסטר קרטון או מיכל לחומר היבש וכל פעם שאתם מוסיפים רטוב, שימו חופן/חיפוי יבש.
אם תרצו להשתמש בקומפוסט שייצרתם להעשרת האדמה בעציצים או בחצר - ערבבו את התערובת אחת למספר שבועות, והוסיפו מעט מים ואדמה. אם אתם מסתפקים בהפחתת נפח הפסולת הביתית, אפשר להשאיר את התערובת כפי שהיא, ואם וכאשר הקומפוסטר יתמלא, אפשר להעניק את הדשן המוכן לאדמת החצר, או להציע אותו לחברים.
קומפוסט המתוחזק לפי הכללים הפשוטים לעיל, יהיה מוכן לשימוש כדשן בתוך כחודשיים-שלושה.
*עדיף להמעיט בהשלכת בשר לקומפוסט, הוא עלול למשוך בעלי חיים שינברו בפסולת ויפזרו אותה. עצמות אינן מתקמפסטות והמפרקים הם שונים. לכן, רכשו והכינו בשר בכמויות שאתם יודעים שניתן להתגבר עליהם...
מוזמנים לשתף בחוויות הקומפוסטציה, להעלות תמונות של הקומפוסטר שלכם ולשאול אותנו עוד שאלות בנושא.
הפיכה נעימה של מטרד למשאב, שנה אזרחית טובה וחורף נעים...
אגב
למי שמוטרד מהנושאים הסביבתיים ולא יודע מאיפה להתחיל, הקומפוסט הוא צעד פשוט ליישום, שברמה הביתית יש לו השפעה מיידית מאד גדולה על נפחי האשפה ועל התרומה לגזי החממה.
בהצלחה!
אחד החסמים במעבר לקומפוסטציה מפסולת אורגנית ביתית טמון בלוגיסטיקה.
מאיפה מתחילים... איך להימנע מבלאגן וריחות... אנחנו כל כך רגילים לשגר את השאריות לפח ולשכוח, ואם יש קצת ריח זה סימן שהגיע הזמן לזרוק את הזבל לפח שמחוץ לחצר, ומעכשיו זו כבר לא הבעיה שלנו.
אז זהו, שכן...
אזכיר בקצרה שפסולת אורגנית שנשלחת להטמנה פולטת לאוויר גזי חממה שגורמים לשינויי אקלים (לאורך כל הדרך - יותר משאיות לאיסוף מהרחובות, יותר תנועה על הכבישים בדרך אל המטמנה וגם זה מסבך ת'עניינים כי צריך לשאוב יותר נפט ולזקק עוד דלק ותוצרי הלוואי הופכים לעוד פלסטיק, ויותר צמיגים שצריך להחליף וכו' וכו' וכו', ובמטמנה מתרחש פירוק שממנו נפלטים גזי חממה, בקיצור, הכל עלינו. ובגדול).
אז תכלס,
בכדי לפשט את העניינים:
המצרכים:
לבחירתכם: מיכל גדול עם מכסה (במקרה של חצר קטנה) או - 3-4 משטחים (במקרה של חצר גדולה)
קערה, סיר ישן, או דלי קטן עם מכסה, להעמיד על השיש
ארגז לחומר יבש - עלים, גזם דק, דשא קצוץ, קש, ניירות עיתון מופרדים (לא מגזינים), קרטוני ביצים וכיו"ב - תערובת מהחומרים האלו, מה שיש, אין חשיבות לכמות של כל אחד מהם.
אופן ההכנה:
מכינים את הקומפוסטר בהתאם למה שבחרתם:
ראשית בוחרים מקום מוצל בפינת החצר.
מיכל גדול - מנסרים את הקרקעית שלו כך שיעמוד על אדמה, וקודחים בו מס' חורים בצדדים.
משטחים - ישנן שיטות רבות וכולן מוצלחות - בחרו את זו שמתאימה לכם מתוך הרשת. שימו לב שזהו קומפוסטר פתוח ולכן עלול למשוך חתולים, כלבים ובע"ח אחרים. בשיטה זו מומלץ לקמפסט אך ורק שאריות ומזון צמחונים.
ממקמים ליד הקומפוסטר את הארגז ובו החומר היבש.
את הכלי המיועד להעמדה על השיש, העמידו על השיש.
את כל שאריות המזון (בשר? אחת ל- ובכמויות קטנות, בכל מקרה ללא עצמות), השאריות מתהליך הכנת המזון, מזון שנשכח במקרר או בתיק של הילדים, זר פרחים שנבל, מפיות נייר לבנות, קליפות ביצים וכו' - רכזו בכלי שעל השיש. פעם ביום, או בהתאם לצורך, רוקנו אותו לקומפוסטר שבחצר.
בהתאם לכמות החומר הרטוב (השאריות מהבית) - הוסיפו חומר יבש (אם שמתם מעט רטוב - שימו חופן יבש, אם שמתם הרבה רטוב - כסו בשכבה יבשה. שיטת השכבות חשובה להפחתת מטרדי ריח ולאיזון תהליכי הפירוק. אם יש, אפשר להוסיף אדמה מדי פעם.
בקיץ, מומלץ לערבב קלות את הערימה ולהרטיב אותה מפעם לפעם (אני רוחצת את הכלי שעל השיש אחרי שרוקנתי אותו ואת ה"מיץ" שופכת לקומפוסטר).
למניעת ריחות בתוך הבית שימו קרטון ביצים או נייר עיתון בתחתית הכלי שעל השיש, לספיגת הנוזלים.
פתיתי הקומפוסט הראשונים יהיו מוכנים לאחר 2-4 חודשים (תלוי במזג האוויר ובכמויות האדירות שתגלו שאתם מאכילים אותו). במקרה של מיכל אפשר להטות אותו ולהוציא את הקומפוסט מלמטה. במקרה של קומפוסטר פתוח, מומלץ להכין מראש שני תאים, כך שכשהראשון מלא, מכסים אותו בגזם ומתחילים למלא את השני, ועד שהוא מתמלא, הקומפוסט בתא הראשון כבר מוכן.
כפי שכתבתי בעבר, אם אין לכם צורך בקומפוסט עצמו - אפשר לפנק מישהו אחר במתנה הזו, או פשוט לתת לחומר להמשיך להתפרק בתוך הקומפוסטר, אבל בשביל זה כדאי להצטייד בחבית גדולה (סטייל חביתות), או פח רחוב ישן וסדוק.
שאלות?
רעיונות?
תמונות?
נכון! אנחנו עושים קומפוסט וזה נהדר
יש פתרונות גם למי שאין שטח לקמפסט? אפשר בתוך הבית?