מילון מונחים סביבתיים
כלכלה מעגלית
הינה גישה ניהולית סביבתית. עיקרון הליבה של הכלכלה המעגלית הוא שאין פסולת, שפכים או פליטות. בכלכלה המעגלית, המשאבים, המוצר ומרכיביו לא יוצאים ממעגל ההיצע והביקוש כפי שנהוג כיום שלמוצר יש זמן כלשהו בו הוא כבר אינו רלוונטי לשימוש.
היתר פליטה
מסמך המכיל בתוכו את כלל המידע לגבי מפעל מסויים, הפליטות ממנו ועמידתם בתקנים הסביבתיים הקבועים בחוק. היתר הפליטה כולל גם תיאור של כלל התהליכים במפעל והשוואתם אל מול הטכנולוגיות המטיביות הקיימות (BAT-Best Available Technology) בשוק כיום. כחלק מההיתר, תיעשה גם תכנית לסגירת פערים, הפחתת פליטות ויישום הטכנולוגיה המיטבית במפעל. במסגרת זו, יש לבצע סקר סביבתי הנוגע להשפעת המפעל על סביבתו.
היתר רעלים
אישור מטעם משרד הגנת הסביבה בעבור מפעל להשתמש, לקנות, למכור או לבצע כל פעולה אחרת הכרוכה בחומרים מסוכנים. במסמך זה מופיעות התאמות ובו נכתב איך לאחסן, להשתמש, לשלט ולעבוד עם חומרים מסוכנים. חובה שכל העוסק ברעלים מכמות וריכוז מסויימים על פי חוק חומרים מסוכנים (1993) יחזיק היתר רעלים עדכני ויעמוד בכלל הדרישות של ההיתר. בנוסף, על פי החוק אסור לעבוד עם חומרים מסוכנים או לשתף פעולה עם עסק ללא היתר רעלים תקף.
מפל"ס (PRTR) – מרשם פליטות לסביבה
דיווח שנתי המכיל מידע על ריכוזי מזהמים שונים הנפלטים מאתר כלשהו. כל מפעל השייך לאחד התחומים המפורטים בחוק (תעשייה כימית, מפעלי מתכות, מתקני טיפול בשפכים וכו'), מחויב לפרסם מסמך זה. המפל"ס חופשי לעיון ומטרתו עידוד השקיפות של מתקנים תעשייתים שונים כלפי הציבור והגברת התחרויותיות ביניהם בשמירה על איכות הסביבה.
סקר שפכים
מסמך המפרט את כמויות וריכוז המזהמים הנפלטים בשפכים ממתקן מסויים. במסגרת הסקר, ניתן רקע על מקורות הפליטות, התהליך המתבצע במפעל והחומרים הנצרכים עבורו, ומוגשת תוכנית לצמצום הזיהום הנגרם כתוצאה מפעילות השפכים במפעל ע"י שימוש בטכנולוגיות שונות.
סקר תהליכים ופליטות לאוויר
במקרים מסויימים מפעלים אינם נדרשים בהיתר פליטה אבל הם נדרשים לסקר תהליכים ופליטות - מסמכים אשר מהווים חלק מהתנאים הנדרשים למפעל לקבלת רישיון עסק, כפי שנקבע על ידי המשרד להגנת הסביבה. סקר התהליכים והפליטות כולל בתוכו תיאור מפורט של כלל תהליכי הייצור השונים המתקיימים במפעל, אשר הינם בעלי פוטנציאל לפלוט מזהמי אוויר לסביבה. בסקר מפורטות כלל הפליטות של המפעל לאוויר, מבחינת סוג, כמויות וחומרי גלם.
סקר היסטורי
דו"ח המבוסס על בחינת ארכיון המסמכים, התמונות וכל תיעוד אחר, במטרה לזהות מקורות אפשריים לזיהום הקרקע באתר כלשהו בהווה ובעבר. הדו"ח יפרט מיקומים והיקפים אודות חומרים מזהמים שנעשה בהם שימוש באתר ובסביבתו. מטרת הסקר לספק למשרד להגנת הסביבה מידע על זיהום פוטנציאלי בקרקע והמלצות הנוגעות לצורך בסקרים נוספים, תכנון פעולות שיקום וטיפול, וכו'.
סקר פסולת
מסמך ובו מסווגת פסולת מפעל, מסוכנת ולא-מסוכנת כאחד. מסיווג פסולת ניתן ללמוד כיצד לנהוג בפסולת מסוכנת ספציפית, מהן הסכנות האפשריות לעובדי המפעל ואמצעי הזהירות הנדרשים, וכן מהי עלות פינוי השפכים. לסקר פסולת עם סיווג אחיד ומדוייק יש חשיבות גדולה עבור ייצוא פסולות, דיווחים רגולטורים, בקרה, והתאמות טיפול מיטבי עבור חומרים מסויימים.
ייצוא פסולת
אחת מן האפשרויות לטיפול בפסולת היא ייצואה לחו"ל. הסיבה העיקרית לכך היא שאתרי הטיפול בארץ לא מספקים פתרון סביבתי או כלכלי לכל סוגי הפסולת, ולכן אין מנוס מייצוא חלק ממנה לחו"ל.
היתר ייצוא פסולת
על מנת לייצא פסולת לטיפול בחו"ל יש צורך לקבל היתר ייצוא המתיר פעולה זו. הוצאת ההיתר היא פעולה מורכבת הדורשת ניסיון בהתנהלות מול גופים רגולטוריים והכרת השוק הבינלאומי העוסק בטיפול הפסולת.
אישור מנהלי רוחבי
אישור המונפק עבור אתרי טיפול שבו הם מורשים לקלוט סוגים מוגדרים של פסולות לפי הטכנולוגיות שלהם. אישור מנהל רוחבי הונפק בשנים האחרונות למגוון אתרי טיפול בכדי למנוע בקשות פרטניות של העברת פסולת אחת לשנה.
אישור מנהל
אישור לסילוק פסולת מסוכנת לצורך טיפול באתר שאינו אתר הפסולת הרעילה מכח תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים, התשנ"א – - 1990). תקנות אלו מחייבות קבלת אישור מהמשרד לכל העברה של פסולת מסוכנת למפעל טיפול לצורך הכנה לשימוש חוזר, מיחזור או השבה לאנרגיה.
הספר הכתום
הפרסום של ארגון האו"ם להמלצות לשינוע חומרים מסוכנים. הספר פתוח לעיון הציבור במשרדים לאיכות הסביבה.
חומר מסוכן (חומ"ס)
חומר, בכל מצב צבירה, שהוא בעל מספר או"ם, כמפורט בספר הכתום.
אירוע חומ"ס
דליפה, שפך, פיזור או דליקה של חומר מסוכן או לידו שלא בתהליך הייצור או העיבוד השגרתי.
נוהל חירום
נוהל עבודה ליישום ע"י המפעל במקרה של אירוע חומ"ס.
צוות חירום
צוות האנשים במפעל שמונו ע"י המנהל להפעלת נוהל חירום בזמן אמת ובזמן תרגול.
IDLH
הריכוז המקסימלי של חומר באוויר אשר בו יכול לשהות אדם/עובד בריא במשך 30 דקות ועדיין יוכל לברוח מבלי שייגרם לו מוות או כל נזק בריאותי בלתי הפיך.
TLV/TWA
הריכוז של חומר באוויר שאין לעבור אותו בשום מקרה בזמן העבודה. בעיקרון מדובר על 8 שעות עבודה ביום.
LEL
הריכוז הנמוך ביותר של חומר באוויר אשר מהווה סכנת התפוצצות.
UEL
הריכוז הגבוה ביותר של חומר באוויר שמעבר לו אין סכנת התפוצצות.
STEL
ריכוז של חומר באוויר (ממוצע בזמן) שמותר לעובד בריא להיחשף לו במשך 15 דקות לכל היותר, ולא יותר מאשר 4 אירועים במשך יום עבודה אחד בהם מתקיים ריכוז STEL.
LOC
ריכוז חומר מסוכן באוויר (פוטנציאל או בפועל) המצדיקה התארגנות והיערכות לטיפול באירועי חומ"ס. ה- EPA קבע את ערך 0.1 IDLH כמדד לקביעת טווח ההתארגנות לרמה זו.
איזוטנק/ טנקר – הוא מיכל גלילי מפלדת אל-חלד המיועד להובלת נוזלים, גזים ואבקות. הטנקר בנוי על פי תקני ISO ואמנות בינלאומיות, המתאימים אותו לסוגי הובלה שונים.
Auto Ignition Temperature
נקודת ההתלקחות, הנקראת גם נקודת ההצתה העצמית, היא הטמפרטורה הנמוכה ביותר שבה חומר מתלקח מעצמו בסביבה אטמוספירית רגילה (לחץ של אטמוספירה אחת וריכוז חמצן של כ- 21%), וללא הפעלה של מקור הצתה חיצוני. בטמפרטורה זו קיימת רמה מספקת של אנרגיית שפעול, לצורך יצירת בעירה.
Flash Point
נקודת הבזקה בכימיה היא הטמפרטורה הנמוכה ביותר שבה נוזל הופך לאדים, ויוצר תערובת דליקה עם האוויר. על מנת להצית חומר הנמצא בנקודת ההבזק יש צורך במקור הצתה, וזאת בניגוד ל"נקודת ההתלקחות" המתארת את הטמפרטורה שבה חומר נדלק מעצמו ללא מקור הצתה חיצוני.
BAT-Best Available Technology
הטכנולוגיות המיטביות הקיימות כיום מולן מתבצעת ההשוואה ותוכניות סגירת הפערים השונות כאשר בוחנים את תפקודו של מפעל מסויים בהיבטים סביבתיים שונים.
BREF-Best Available Techniques Reference Document
מסמכים הקובעים את הסטנדרט העדכני ביותר של האיחוד האירופי בנוגע ל-BAT העדכני.
סקר סביבתי
סקר שמטרתו לבחון את השפעתו של מתקן מסוים על הסביבה בהיבט כלשהו, כגון: פליטות מזהמי אוויר ושפכים. בסקרים אלו מבוצעת השוואה בין המצב הקיים למצב העתידי לאחר יישום תוכנית לסגירת פערים.
רמת סיכון של מפעל
כל מפעל העוסק בחומרים מסוכנים מקוטלג על פי רמת סיכון -A,B או C, כאשר A היא רמת הסיכון הגבוהה ביותר. רמת הסיכון נקבעת על פי סוג התעשייה, כמות החומרים המסוכנים בעסק וריכוזם. תדירות חידוש ההיתרים וגובה האגרות שמפעלים אלו ישלמו תלוי ברמת הסיכון שלהם.
TA-Luft
מסמך הנחיות גרמני משנת 2002 עליו מבוססים התקנים במדינות המפותחות בעולם בנוגע לשמירת איכות האוויר, ועליו נשען הסטדנרט כאשר מבצעים סקר תהלכים ופליטות לאוויר.
חוק אוויר נקי
חוק משנת 2008 לפיו מפעלים עם פוטנציאל גבוה לזיהום אוויר מחוייבים בהנפקת היתר פליטה, כחלק מהסדרה הסביבתית המשולבת של המשרד להגנת הסביבה.
סקר מרחקי הפרדה
נעשה כחלק מהיתר רעלים ומטרתו קביעת מרחקים מינימליים ממקורות סיכון נייחים כדוגמת מיכלי חומ"ס לצורך שמירה על בריאות הציבור.
תיק מפעל
כל מפעל המחזיק והמשתמש בחומרים המוגדרים לפי החוק כחומרים מסוכנים מחוייב להכין תיק מפעל. תיק המפעל הוא מסמך העוסק בכללותו במוכנות המפעל לאירוע חירום כתוצאה מהימצאות חומרים מסוכנים בשטחו. מטרתו ניתוח של הסיכונים האפשריים מהחומרים המסוכנים באתר ומהן דרכי ההתמודדות עימם.
חוק תקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים) התשנ"ג- 1993
לפי חוק זה כל מפעל המחזיק והמשתמש בחומרים המוגדרים לפי החוק כחומרים מסוכנים מחוייב להכין תיק מפעל.
ניהול פסולת
תחום רחב המורכב משני גורמים עיקריים. הראשון ייעוד הפסולת לטיפול המיטבי והשני לוגיסטיקה. שני התחומים קשורים ומוכתבים ע"י הרגולציה הרבה בנושא. שלבי התהליך הינם: הפרדה במקור, אנליזה ודיגום, הגדרה של הפסולת, התאמת הטיפול והטכנולוגיה ומניעה וצמצום.
אמנת באזל
אמנה שמטרתה להפחית תנועת פסולת מסוכנת בין מדינות, בדגש על מניעת משלוח פסולות מסוכנות ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות. האמנה מנסה להפחית את כמותן ורעילותן של פסולות, על מנת ליצור ניהול נכון יותר שלהן.
קטלוג הפסולות האירופי European Waste Catalogue
מדריך המשמש כסטנדרט עבור הקהילה אירופית לסיווג פסולות מוסכנות, תעשייתיות ורגילות.
שפכים תעשייתיים
שפכים המהווים תוצרי לוואי מתהליך הייצור של מפעל או בית מלאכה מסוים. לשפכים תעשייתיים מאפייני סיכון רבים ומגוונים בהרבה מאשר לשפכים ביתיים ובמקרים מסוימים מוגדרים כחומרים מסוכנים.
שפכים אורגניים
יאופיינו ע"י תכולת חומר אורגני גבוה. במקרים רבים השפכים עוברים קומפוסטציה או טיפול אנארובי. ישנם שפכים אורגנים ממקור מינרלי כמו מפרידי שמנים של מוסכים, אמולסיות מעיבוד שבבי ועוד. שפכים אורגנים ממקור מינרלי (נפט ותזקיקיו) יעברו טיפול על ידי הפרדת הפאזות השונות וטיפול בכל פאזה בנפרד.
שפכים אנאורגנים
מקורם בד"כ בתשטיפים שונים של מפעלים, חומצות, בסיסים ועוד. שפכים אלו בד"כ מאופיינים ע"י ריכוז מלחים גבוהה, מתכות כבדות, pH קיצוני (חומצי מאד או בסיסי מאד). טיפול בשפכים אלה נעשה בשיטות טיפול פיזיקו-כימיות הכוללות נטרול, שיקוע, איוד, ממברנות ועוד.
הפרדה צנטריפוגלית
בדרך כלל מהווה חלק מהשלבים השונים בתהליך הטיפול בשפכים. הפרדה צנטריפוגלית יכולה להעשות על ידי צנטריפוגה תלת פאזית, בה בצנטריפוגה אחת נעשת הפרדה של שלוש פאזות (מוצק, נוזל ,שמן) או דיקאנטר וספראטור בהם בשלב הראשון מופרדים המוצקים על ידי הדיקאנטר ובשלב השני השמן מהמים. המערכת עובדת על הפרשי צפיפויות של חומרים השונים.
מתקן DAF - Dissolved Air Flotation System
מערכת שימושית ונפוצה בעיקר בתעשיית המזון להפרדת TSS, שמנים ושומנים. המערכת מכניסה קואגולנטים ופלוקולנטים לנוזל ועל ידי כך יוצרת פלוקים (צברים) של החומר, דבר המאפשר הפרדה קלה יותר בין המוצק לנוזל. ההפרדה מבוצעת ע"י הזרמת זרם אוויר לתוך הנוזל.
טיפול פיזיקו-כימי
מדובר בשם כולל לטיפולים הכוללים הפרדה של חומרים על ידי חומרים כימיים. דוגמאות לטיפולים מסוג זה הינם ניטרול חומצות ובסיסים, שיקוע מתכות כבדות, שיקוע מוצקים, חמצון כימי ועוד.
AOP – Advanced Oxidation Processes
שיטות חמצון מתקדמות דוגמת שימוש באוזונציה ב-pH גובה, מי חמצן יחד עם UV או עם אוזון, סוניקציה, שיטת פנטון וכמובן שילובים שונים ביניהם.
טיפול ביולוגי אירובי
בעומסים אורגניים נמוכים עד בינוניים נעשה שימוש בראקטורים ביולוגיים אירובים. בראקטור זה מוחדר אוויר (בצורה מאולצת) המשמש כחמצן זמין לחיידקים המפרקים. ראקטורים אירוביים הם אפקטיבים וקצבי הפירוק בהם גבוהים בהרבה משל ראקטורים אנארובים. תוצרי הפירוק העיקריים הם פחמן דו חמצני ומים.
טיפול ביולוגי אנארובי
ראקטור ביולוגי בתנאים אנארוביים, מתאים לשפכים ממקור אורגני בלבד. לראקטור זה מספר יתרונות: יצור נמוך של עודפי בוצה, דרישת נוטריינטים נמוכה ותוצר סופי של מתאן הניתן לניצול לאנרגיה. בנוסף, התהליך עצמו אינו דורש אנרגיה. חסרון בולט הוא קצב הפירוק האיטי וייצור סולפיד.
טיפול תרמי
שלוש השיטות התרמיות הנפוצות ביותר הינן שריפה, זיקוק ואיוד. ע"י שריפת חומר אורגני במשרפות מותאמות, הערך הקלורי והחום המונפק מהשריפה משמשים לתהליכים שונים כגון יצירת קיטור או חימום כבשנים. בזיקוק מפרידים את הנוזלים בטמפרטורות רתיחה שונות. איוד היא טכנולוגיה פשוטה בה מחממים את השפכים ומצמצמים את הנפח שלהם על ידי איוד של הנוזל הנדיף יותר.
ספיחה ע"י פולימרים סופחים ופחם פעיל
שיטה להפרדת מזהמים וחומרים שארתיים במים. מיושמת כיום בעיקר בטיפול במים כשיטה לליטוש אחרון. ישנם מגוון רחב של סוגי סופחים וסוגי פחם פעיל עם קבוצות פונקציונליות שונות בעלות אפקטיביות גבוהה יותר לחומרים ספציפיים.
הפרדה ממברנלית
שיטה אשר נכנסה לשימוש בשנים האחרונות בצורה אינטנסיבית בטיפול בשפכים. בשיטה זו, ראקטור מבצע את ההפרדה של הביומסה ע"י ממברנה. לממברנות יישומים ויתרונות רבים ואולם עדיין קשה ליישם את הטכנולוגיה, בעיקר בשפכים תעשייתיים.
איכות מי קולחין נדרשת
תקני איכות מי הקולחין נקבעו בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים) התש"ע – 2010. התקנות מגדירות שלוש רמות איכות נדרשות על פי השימוש המיועד במי הקולחין: השקייה חקלאית מוגבלת, השקיה חקלאית בלא מגבלות והזרמה לנחלים ולמקורות מים אחרים.
השקייה חקלאית מוגבלת
השקייה למטרה חקלאית (דוגמת גידולי כותנה או מספוא לבע"ח) עם מגבלות על סוג הגידול החקלאי.
השקיה חקלאית בלא מגבלות
השקיה למטרה חקלאית, לרבות גינון, בלא מגבלות על סוג הגידול המושקה.
הזרמה לנחלים ולמקורות מים אחרים
איכות נדרשת עבור קולחין שאינם מיועדים להשקייה חקלאית, כגון קולחין המוזרם לנחלים.
מגוב
משמש להפרדה של מוצקים גסים בטיפול הקדם בשפכים.
שיקוע חול וגרוסת
חלק מטיפול הקדם בשפכים ומטרתו להגן על הציוד במורד האגן מסתימות או פגיעה. לפיכך יש צורך ליצור שיקוע נוסף לחומר כבד לפני הכניסה לטיפול הראשוני.
מאגר וויסות
חלק מטיפול הקדם בשפכים. מאפשר עבודה בספיקה משתנות, המשפר את ביצועי אגני השיקוע והטיפול הביולוגי. בנוסף, מאגר זה מפחית את גודל מתקני הטיפול הנדרשים ויכול לשמש כמאגר חירום במקרה של ספיקה עודפת או הזרמת חומרים רעילים בשפכים.
שיקוע פיזיקלי
שיטת טיפול ראשוני בשפכים. נעשה באגן שיקוע מלבני או עגול, במשטרי זרימה שונים, על מנת להרחיק מוצקים מרחפים, חומר ביולוגי, שומנים, מתכות כבדות, זרחן וחנקן.
שיקוע כימי - נעשה באמצעות הוספת כימיקלים המשפרים את השיקוע הפיזיקלי.
אגנים ירוקים (Constructed Wetlands)
שיטה חדשה יחסית לטיפול בשפכים המבוססת על תהליכים מיקרוביולוגיים, ביולוגיים, פיסיקליים וכימיים טבעיים המתרחשים באגן. השיטה נפוצה מאד בעולם, בעיקר באזורים כפריים, אך בארץ כמעט ולא נעשה בה שימוש.
טיפול שלישוני בשפכים
טיפול משלים, אשר יכול לכלול טיפול נוסף בחנקן, זרחן, הפרדת שאריות של חומר אורגני וחומר מרחף שנותר. הטיפול כולל מגוון רחב של טכנולוגיות כגון: סינון, ספיחה, טיפול ביולוגי משלים, חיטוי ועוד.
איאוטריפיקציה
העשרה של מקורות מים בחומרי הזנה, לרוב חנקן וזרחן, הגורמים לשינוי המאזן האקולוגי במקור המים, ולשינוי בתכונות הכימיות והפיסיקליות שלו.
ביו-פולימריזציה
ייצור סינתטי של פולימרים ממשאבים טבעיים או ייצור תרכובות כימיות ממקורות סינתטיים ע"י יצורים חיים.
ביטחון תזונתי
נגישות סדירה למזון בכמות מספקת המאפשרת חיים בריאים ופעילים. אי ביטחון תזונתי עלול להוביל לרעב ולפגיעה חמורה בבריאות האדם.
מוצר "זורם"
מוצר שהשימוש בו הוא לזמן מוגבל ואך ורק למטרה שלשמה הוא נוצר, בדומה לעיתונים או אריזות ניילון.
פוליקולטורה
מערך גידול חקלאי המבוסס על ריבוי מינים, המשלימים אלו את אלו, לצורך שמירה על איכות המים, הקרקע, האוויר והמגוון הביולוגי.
שירותי המערכת האקולוגית
תהליכים טבעיים בעלי חשיבות לקיומה ורווחתה של אוכלוסיית האדם - ייצור חמצן, מים, בקרת אקלים, האבקה, הדברה ביולוגית, ייצור חומרי בניה טבעיים, אתרי טבע המשמשים לבילוי, תרבות ועוד.